מה קורה אם את הברית לא ביצע מוהל ראוי
או הברית לא מוצלחת ולא בוצעה כראוי, ומה עושים אם בכלל?
ראשית, נכיר כלל הלכתי האומר – רוב המצויים אצל מילה מומחים הם*.
דהיינו סביר להניח שאם לקחת לבנך מוהל מוכר, או אפילו אם אתה שואל על עצמך ואותך מל מוהל ידוע, סביר להניח שהברית נעשתה כהלכה וכראוי מכל הבחינות, ואין לך מה לחשוש על ברית לא מוצלחת.
אמנם לכל כלל יש יוצא מהכלל, ולכן אנו נתייחס למקרים בהם הכלל הזה לא חל.
מקרים אלו אינם רבים, אך לצערי במהלך שנות עבודתי כמוהל מוסמך ומומחה, נתקלתי לא מעט במקרים בהם היה צורך "לתקן" ברית מילה.
*למי שיש עניין להרחיב בדיון ההלכתי האם הכלל הז נכון וכו', מוזמן לעיין בקישור הבא.
אלו מקרים של ברית לא מוצלחת מצריכים תיקון?
בכלליות רבה, ניתן לחלק את המקרים של ברית לא מוצלחת המצריכים תיקון ברית לשתי חלוקות:
א. בעיה חזותית בתוצאת הברית,
ב. בעיה הלכתית בכשרות הברית.
כשאת הסעיף השני ניתן לחלק לשתי חלוקות:
ב.1. בעיה בכשרות התוצאה של הברית,
ב.2. בעיה בכשרות התהליך של הברית.
ונתחיל לבאר,
אל מי פונים? מתי?
כאשר נראה את הברית לאחר תהליך ההחלמה המלא, במיוחד לאחר שעבר מספיק זמן מהברית, אבל המראה נראה לנו לא תקין… מכל סיבה שלא תהיה…
(ברית רגילה בדרך כלל מחלימה תוך ימים מעטים, אבל לקבל מראה יחסית אסתטי והחלמה מלאה זה לוקח כמה שבועות)
במקרה כזה עלינו להתייעץ עם מוהל מנוסה שיראה את המקום ויחווה דעתו.
בדרך כלל אני ממליץ לפנות למוהל שמל את הילד תחילה, ורק לאחר מכן אם לא מספיק מרוצים, לבקש חוות דעת נוספת ממוהל אחר.
בעיה חזותית גרידא
במקרה האידיאלי, יסתבר לנו שאנחנו בכלל לא מבינים מה אנחנו רואים, וב"ה הכל תקין לחלוטין.
ותודה לבורא עולם, אלו הם רוב המקרים.
במקרים פחות נעימים, יכולה להיות בעיה חזותית בתוצאות הברית. ציינו זאת לעיל באות א.
לעיתים מדובר על יותרת עור פריעה, על "שטריימל" קטן, על איבר כנוס בבטן וכו' וכו'.
במקרה בו מדובר אך ורק על עניין אסתטי, ההמלצה היא לא להתערב בכלל.
בגיל הילדות המאורחת, ובעיקר בגיל ההתבגרות וההורמונים, כל המקום מקבל צורה אחרת וייראה בעזה"י רגיל לחלוטין.
ומכיוון שהברית כשרה, עדיף להותיר את המצב על כנו ולא להתעסק עם כלום.
בעיה כשרותית בתוצאה
הסיפור נהיה יותר מורכב כאשר אנו מדברים על פגיעה בכשרות התוצאה של הברית. לעיל אות ב.1.
כאשר המוהל הגיע למסקנה (אחרי בדיקה חזותית יסודית) שהברית לא מוצלחת ולא תקינה מבחינה הלכתית, כגון מה שנקרא בהלכה "מסורבל בבשר" שהוא צריך תיקון, וכל שכן אם מדובר "בציצין המעכבין" שאז הוא חייב ברית מחדש!
בשני המקרים לעיל, והם ב"ה נדירים (!), צריך לבצע ברית מחדש.
לעיתים הברית מתבצעת בבית בתנאים יחסית נוחים, ולעיתים נדרשים לבצעה בקליניקה פרטית או אף בחדר ניתוח, תלוי בגיל הילד ובמורכבות המקרה.
ככל שנקדים לזהות את הליקוי, התיקון יהיה קל יותר וההחלמה מהירה יותר.
בעיה כשרותית בתהליך
וכעת נדבר על מקרה בו יש פגיעה בכשרות הברית בתהליך עשייתה. לעיל אות ב.2.
במאמר אחר דיברנו על הדרך לבחור בין מוהל לרופא, ועל היתרונות והחסרונות. אחת הנקודות המרכזיות שהעלינו היא, שכאשר הרופא לא עובד בטכניקה ההלכתית, אלא מעדיף את הפרוצדורה הרפואית, יש סיכוי שהברית כלל איננה כשרה.
ישנו כלי שנקרא 'קלאמפ', ומשמש רופאים או מוע'לים בטכניקת המילה.
חשוב לציין שכלי זה נאסר בשימוש על ידי כל גדולי ישראל מכל המגזרים והחוגים.
במקרה שילד נימול בכלי כזה, לא יהיה שום היכר בתוצאה! דהיינו הברית תיראה יפה ואולי אפשר גם לטעות בה שהיא 'מהודרת', אלא שלרוב ככל הפוסקים לא התקיימה כאן מצוות המילה כלל, ולכן הילד צריך לעבור הטפת דם ברית.
בעיה כשרותית במי שביצע
כמו כן במקרה שמבצע הברית לא היה יהודי כשר, אלא חלילה רפורמי / גוי / מחלל שבת בפרהסיה וכדו', 'הברית' פסולה מעיקרה.
אמנם הילד לא ערל, אבל אין כאן ברית מילה כלל.
וגם במקרה כזה צריך לבצע הטפת דם ברית.
תהליך הטפת דם ברית הוא מאד פשוט, דומה מעט לדקירה לבדיקת סוכר. לא מורכב כלל ולא כואב.
אלא שחשוב להדגיש את שאמרנו, את מצוות ברית המילה פספסנו, היא לא התקיימה כלל כאן, כרגע אנחנו רק מצילים מעט את מה שאפשר בהטפת דם.
לסיכום, לא לחשוש לפנות אל המוהל גם כמה זמן לאחר הברית לצורך ביקורת, לפעמים זה יחסוך המון עוגמת נפש עתידית.
והעיקר, לשים לב היטיב את מי בוחרים, שלא נתחרט על זה חלילה.
בהצלחה, ונפגש בשמחות.
