מתחילים עם הבאת הילד אל הברית וזה הכיבוד הבא –

1. קוואטער (שושבינים) – מובילים את הילד לברית. לפני הברית ישנו כיבוד שמיועד לזוג נשוי, בעל ואשה, והוא המכונה 'קוואטר'. קוואטר הוא המביא את הילד אל הברית. האשה לוקחת את הילד מהאם ומוסרת אותו לבעלה, והוא מביאו לאביו. ורבים נוהגים לכבד בתפקיד קוואטר זוג שעדיין לא נתברך בילדים, כדי שבזכות מצווה זו יזכה להיפקד בבנים.
   (ויש שמוסיפים כאן 'חייקה', אלו כל מיני מכובדים שמעבירים את התינוק מיד ליד, ויש שערערו על כיבוד זה ולא בטוח שכדאי לנהוג בו).
2. אחר כך מזמינים את אליהו הנביא, ולכן המנהג הוא להגיש את הילד לכסא אליהו.
   כסא אליהו – ישנם שני כיבודים כאן, מי שמניח את הילד על הכסא, ומי שמרים את הילד מהכסא אל הסנדק.
3. כנזכר לעיל, הסנדק הוא הכיבוד הכי חשוב (אפילו יותר מדרגת המוהל ראו בשו"ע יו"ד רסה יא שכתב בהגה: ונוהגין להדר אחר מצוה זו להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו, ויפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקריאת התורה דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת)
   סנדק – מי שיושב על הכסא ומחזיק ומרגיע את הילד, בדרך כלל מכבדים בכיבוד זה אדם חשוב.
4. ישנו גם סנדק רגליים, וזה מי שאוחז את רגלי התינוק אף על פי שהתינוק מונח על ברכי אחר, ועצה זו טובה למקרה שהסנדק מיושב הוא לא ראוי ויר"ש כל כך.
5. אחרי הברית, מישהו צריך להחזיק את התינוק (אם זה לא הסנדק):
   עמידה לברכות – מי שמחזיק את התינוק בזמן הקידוש שאחרי הברית.
6. וכמובן, הקידוש בסיום הברית (יש שמחלקים זאת לשניים, אחד מקדש ואחד מכריז את השם)
   ברכות – מי שעושה את הקידוש והמכריז את השם של הילד.